הספר "זכרונות לבן ירושלים" מאת יהושע ילין (יעלון), הוא אחד מהספרים הידועים, שנכתבו בעברית על ירושלים של המאה ה-19.

יהושע ילין נולד בירושלים ב-1843, והיה מן הדמויות הבולטות בקרב היישוב הישן. הוא הצטיין בנטייה לחדשנות ומרידה במוסכמות. בין השאר נשא לאשה ספרדיה - בת לאחת המשפחות המכובדות בירושלים, דבר מאוד לא מקובל בימיו.

ילין היה אחד משבעת מקימי נחלת שבעה (1869) ומבוני השכונות מאה שערים ובית ישראל. כן רכש קרקעות ביריחו ובקולוניה (מוצא). ילין היה האשכנזי הראשון שאיפשר לבנו ללמוד בבית הספר של ניסים בכר, והוחרם בשל כך על ידי החרדים האשכנזים בראשם הרב דיסקין, ואף נשללו ממנו כספי ה"חלוקה". ב-1872 ערך מסע מקיף לעבר הירדן וכתב על כך בפירוט בעיתון ה"חבצלת". ב-1897 נבחר לעיריית ירושלים.

הספר "זכרונות לבן ירושלים" המתייחס לשנים תקצ"ב-תרע"ח/1918-1843, נושא אופי אוטוביוגרפי, ומתאר בצורה בלתי אמצעית את השנים הגורליות בקורות ירושלים, שעיצבו את אופיה בזמן החדש. הספר ראה אור לראשונה בשנת תרפ"ד/1924 לרגל יובל ה-80 של ילין ביוזמת צאצאיו, עליהם נמנה בנו, הסופר והעסקן דוד ילין.