תיאור
מהשרון לעירון – מערכות מגידו 1918
פריצת הפרשים צפונה
הקדמה
כנס העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל בבית הגדודים באביחיל (ספטמבר 2016), התקיים זמן קצר לפני מלאת מאה שנה להגעת ׳חיל המשלוח המצרי׳, צבא מעצמות ההסכמה בראשות בריטניה, אל גבולה הדרומי של ארץ ישראל, במלחמת העולם הראשונה. המערכה הצבאית לכיבוש הארץ מידי העות׳מאנים ארכה קרוב לשנתיים, מתחילת שנת 1917 ועד סוף חודש ספטמבר 1918.
החל מתחילת שנת 2014, התקיימו ומתקיימים ברחבי העולם מאות טקסים, אירועים וכנסים לציון מלאת מאה שנים לאירועי המלחמה, וכך גם בישראל. במהלך השנתיים הקרובות צפויים אירועים רבים נוספים, שיגיעו לשיאם בבאר שבע, בירושלים ובמגידו, שבהם העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה תמלא תפקיד חשוב.
החוברת שלפניכם כוללת שמונה מאמרים, מרביתם הרחבה של הרצאות מהכנס בבית הגדודים באביחיל, שהוקדש לשלב הראשון של ׳מערכות מגידו׳ ndash; השם שניתן מאוחר יותר לשורת קרבות במסגרת המתקפה הגדולה והמוצלחת של צבאות אלנבי בצפון הארץ בספטמבר 1918.
המאמר הפותח של ערן תירוש, עוסק בהכנות לקראת ׳מערכות מגידו׳ ובקרבות היום הראשון, נושא הנלמד בבתי ספר צבאיים בעולם. גבריאל הורוביץ עורך במאמרו השוואה בין שיקוליהם של פרעה תחותמס השלישי במאה החמש-עשרה לפסה״נ ושל אלנבי ב-1918, באשר להתקדמות צבאותיהם בחציית המכשול ההררי של רמת מנשה – מגידו ועמק יזרעאל. משה שחר מתאר את פעילותן של היחידות האוסטרו-הונגריות שסופחו לצבא העות׳מאני בחזית סיני וארץ ישראל, שגילו יכולות גבוהות ודבקות במטרה בתנאים קשים במיוחד.
יובל נהרי מתייחס לשאלה האם נכבשה חדרה בפעילות צבאית במהלך המתקפה הבריטית צפונה, ואם כן, על ידי מי ובאילו נסיבות? עמי תמיר בוחן את הדעה המקובלת, לפיה התורכים, שנזקקו לעצי הסקה לקטרי הרכבות הצבאיות, הם שחיסלו במהלך מלחמת העולם יערות אלונים ועצים אחרים, שהשתרעו ערב פרוץ המלחמה על שטחים נרחבים בארץ. עזרא פימנטל עוסק בדחף הדתי שעמד מאחורי נחישותם של חיילים אוסטרלים בדיביזיית אנז״ק, שבא לידי ביטוי באישיותם ובפעילותם של שלושה כמרים צבאיים וצייר צבאי, ובספר תנ״ך שקיבל צורה ומשמעות יוצאי דופן. איתן ישראלי כותב על מסע אישי בגליפולי, בעקבות מפקדי וחיילי גדוד נהגי הפרדות. חותם את הקובץ המאמר של אביתר (תרי) שלוש, הכותב על היבט שכמעט ולא זכה עד כה להתייחסות – החיים בעת המלחמה של אזרחים ושל קהילות. הנושא נבחן דרך סיפורם האישי של בני משפחת שלוש והעומד בראשה – יוסף אליהו שלוש, מהבולטים והחשובים במנהיגי היישוב היהודי ערב המלחמה ובמהלכה
